ממכלאות העבדים בצפון ברזיל לרחובות ישראל

הקפוארה נולדה במכלאות העבדים – הסֶנְזָלָה – על ידי העבדים האפריקאיים שנלכדו והובאו לברזיל על ידי האדון הפורטוגזי. בסוף יום עבודה מפרך במטעי הקפה, העבדים הוחזרו לסנזלה למנוחת לילה. שם הורשו לקיים את הטקסים המסורתיים שהביאו עמם מאפריקה. בתוך הריקודים והטקסים האפריקאיים הסוו העבדים תנועות של הגנה והתקפה, אשר בעתיד ישמשו אותם להתקוממות כנגד האדונים ויציאה אל החופש. כך התפתחה אמנות לחימה הנראית למתבונן מהצד כמו ריקוד תמים. לאחר שחרור העבדות המשיכה הקפוארה לסמל את השאיפה לחופש ולשוויון, והפכה לאמנות הלחימה הלאומית של ברזיל, ולענף פופולרי בכל העולם בזכות האנרגיה המיוחדת שלה, הקצב, והיופי המהפנט.

​

הקפוארה הגיעה לארץ על ידי ישראלים אשר נתקלו בה ברחובות ברזיל.

הבולט ביניהם הוא מסטרה דניאל סלע, אשר חי והתאמן במשך שנים רבות בברזיל ובארה״ב. בשובו לארץ בשנת 1992 הקים קבוצת קפוארה בתל אביב, ומאותה קבוצה קטנה צמח לימים המרכז הישראלי לקפוארה – המונה עשרות שלוחות בכל רחבי הארץ ובמדינות כמו איטליה, גרמניה, הודו, רוסיה, ארה״ב וקנדה.

המרכז הישראלי מנוהל על ידי מסטרה עידן הררי, תלמידו הבכיר של מסטרה דניאל, ומשוייך לבית הספר קוֹֹרְְדַַאוּּ גִִ׳י אוֹֹרוֹֹ, אשר בראשו עומד מסטרה סוּּאָָסוּּנָָה.